החל מהערב (רביעי) צוערים מבית הספר לקצינים של צה"ל מתפרסים בשש ערים כדי לתגבר את כוחות המשטרה ומשמר הגבול שתוגברו כבר ב-19 פלוגות מתוך הסד"כ של צה"ל.

בצה"ל אומרים כי הכוחות הרבים הפזורים בתחומי יהודה ושומרון  – מנסים כל העת לייצב את האווירה ואת המציאות הביטחונית, ולמרות זאת נרשמים מידי יום עשרות מקרים של יידוי אבנים בקבוקי תבערה וירי לעבר הכוחות ולעבר תושבי יו"ש.

המציאות הביטחונית ביהודה ושומרון מורכבת: מחד למעלה מ- 110 אלף פלסטינאים מתפרנסים בישראל ומישראל, ואף לא פלסטינאי אחד שעובד באישור ביצע פיגוע כל שהוא, ומאידך התחושה בשטח היא שכל פלסטינאי מסוגל בכל רגע לשלוף סכין ולפגוע. הדילמה קשה. אילו תשלל אפשרות העבודה, כל אלו שעובדים מבוקר עד ליל יגיעו לצמתים להפגין. זו הסיבה שבשב"כ ובצה"ל רואים בסגר דבר שלילי.

אבל המציאות בשטח מדברת בעד עצמה. פיגועי הדקירה ופיגועי השטח מולידים את הצורך בכוחות רבים יותר וזאת בלי לערב את צה"ל בגיוס מילואים.

זו הסיבה שהחל מהערב יוכנסו צוערי בה"ד 1 לשש ערים כדי לסייע למשטרה ולכוחות משמר הגבול.

אולם, בצה"ל מדגישים שוב ושוב כי התיאום הביטחוני עם המנגנונים הפלסטינאים חשוב מאוד ומשרת את האינטרס הישראלי ויש בו תועלת בה.

בשטח יש מרסנים רבים ובהם הרשות ביו"ש והחמאס בעזה שכבר החלו בפעילות נגד המסיתים ונגד אלו שהתכוונו לירות לעבר שטח ישראל.

צה"ל מצידו לא יכול לסמוך על החמאס וכבר בימים הקרובים יוחל בתוכנית וביצוע להקמת גדר לאורך 65 ק"מ שתקיף את עזה בדומה לגדר בגבול ישראל מצרים.

ולאן כל זה הולך? כולם מדברים על ההתפרצות של גל הטרור כדבר חדש. היתה הערכה שזה יקרה ולכן בצבא נערכו. אבל שילוב של דברים ובהם הדור החדש ביו"ש, נאום אבו מאזן, אי פיענוח הרצח בדומא והר הבית מוסיפים את הנופך שלהם.

ימים, שעות או שבועות וחודשים רק יגידו האם אנו בפני גל טרור רחב היקף (דבר שעדיין לא קיים) או שזה ירגע עכשיו עד שיתפרץ בעתיד מחדש.